1b מַה אַבָּא שָׁאוּל כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. יֵשׁ מַמְזֵר בִיבָמָה. מַה דְאָמַר רִבִּי עֲקִיבָה בִּיבָמָה שֶׁזִּינָת. מַה דְאָמַר אַבָּא שָׁאוּל בִּיבִמְתּוֹ. אַתְיָא כְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא. דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא יִיבֶּם אֶת אֵשֶׁת אָחִיו. חָמֵשׁ חֲרִישׁוֹת חָרַשׁ וְחָמֵשׁ נְטִיעוֹת נָטַע וְדֶרֶךְ סַדִּין בָּעַל. אֵילּוּ הֵן. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי מְנַחֵם בֵּירִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי חֲלַפְתָּא בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אֵבְדִּימוֹס בֵּירִבִּי יוֹסֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
מה אבא שאול כר''ע. לשון שאילה הוא אם אבא שאול כר''ע דאמר יש ממזר ביבמה. וכהאי תנא דאמר בבלי דף צ''ב דלר''ע אפי' בחייבי לאווין גרידי דלאו דשאר נינהו וכגון ביבמה לשוק הוי ממזר:
וקאמ' הש''ס דלא היא דלא אתי' דאבא שאול כר''ע דמה דאמר ר''ע ביבמה שזינתה דס''ל לר''ע דחייבי לאווין כחייבי כריתות נינהו לענין לאסור על בעלה כי היכי דהבא על א''א שהיא בכרת אוסרה על בעלה כן הבא על שומר' יבם שהיא בלאו לא תהי' אשת המת וגו' אוסרה על יבמה וכן הולד ממזר מיבמה כמו מא''א וכרב המנונא בבבלי בהרבה מקומות ועיקרה בסוטה דף י''ח:
מה דאמר אבא שאול ביבמתו. וזה מטעם אחר שפוגע בערוה אם כונסה שלא לשם מצוה ולא שייכא כלל להא דר''ע:
אתיא. הא דאבא שאול כר' יוסי כו' ובבבלי פי' כל כתבי דף קי''ח גרסינן אר''י ה' בעילות בעלתי ונטעתי ה' ארזים בישראל ומתמה שם למימרא דר' יוסי מצות עונה לא קיים אלא אימ' ה' בעילות בעלתי ושניתי. וכתבו התו' שם ובירושלמי משני דיבמו' היו ולא רצה לקיים בהן מצו' עונה אלא רק כדי לקיי' מצות יבום דהיינו ביא' ראשונה עכ''ל וצ''ל לפי זה דה''נ גרסי' ויבם את נשי אחיו א''נ דחדא מינייהו נקט ובאמת כולן יבמות היו וטעמ' דס''ל כאבא שאול ואפי' לאחר שכבר בא עליה ויבמה לא אמרינן דנעשית כאשתו לענין זה ולפיכך לא רצה לקיי' בהן מצות עונה:
ודרך סדין בעל. למעט הנאתו שלא יהא כוונתו אלא לשם מצוה ואפשר דהוא כעין שפי' הראב''ד ז''ל בנדרים בההיא דר''א מגלה טפח ומכסה טפח על הסינר שהיתה חוגרת בו אף בשעת תשמיש ומגלה רק טפח ומכסה מיד והכל כדי למעט הנאתו:
כְּתִיב כִּי אֶת כָּל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה מִכֹּל הַתּוֹעֵבוֹת הָאֶל וְנִכְרָת. וַהֲלֹא אֵשֶׁת אָחִיו בִּכְלָל כָּל הָעֲרָיוֹת הַוָות וְהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ עַל יְדֵי יִיבּוּם. יָכוֹל אַף שְׁאָר כָּל הָעֲרָיוֹת הוּתְּרוּ מִכְּלָלָן עַל יְדֵי יִיבּוּם. רִבִּי זְעוּרָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. עָלֶיהָ עָלֶיהָ. יִבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. מַה עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בַּאַחִים מִן הָאַב הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף עָלֶיהָ שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בַּאַחִים מִן הָאַב הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Pnei Moshe (non traduit)
מה עליה כו' אף עליה שנאמר כאן באחות אשה באחין מן האב כלומר דאפי' במקום יבום שהוא אחין מן האב אמר רחמנא לא תקח והשתא ילפינן כל העריות מהקישא דאחות אשה שיהיו אסורות לייבם וזהו הקישא דר' יונה בבלי דף ח' וכר' ישמעאל לקמן:
וקאמר ר''ז דלהכי איצטריך ג''ש דעליה דנאמר כאן יבמה יבא עליה ונאמר להלן באחות אשה ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה (ויקרא י''ח):
יכול אף שאר כו'. דהוקשו לאשת אח ואע''ג דבאשת אח חדא איסורא ושאר עריות שהן אשת אח תרי איסורי אין משיבין על ההיקש:
יַחדָּיו. פְּרָט לְאֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. וּמֵת אֶחָד מֵהֶן. הֵן בַּחַיִּים. אֲפִילוּ גֵּירְשָׁהּ וּמֶת זוּ פְטוּרָה. וּבֵן אֵין לוֹ. הָא אִם יֵשׁ לוֹ בֵן פְּטוּרָה.
Pnei Moshe (non traduit)
הא אם יש לו בן. כלומר אפי' בן מכל מקום ואפילו הוא ממזר וכדדריש בבלי דף כ''ד בן אין לו עיין עליו:
ומת אחד מהם. מלת מהם קדריש דה''ק ומת א' מהם שלא נשתנה אלא מיתתו אבל היא כמו שהיתה בתחלה ולאפוקי אם גירשה קודם מיתתו דפטורה. א''נ האי הן לשון אבל הוא אבל בחייו אם גירשה ומת אח''כ זו פטורה וקמ''ל דלא תימא ע''י יבום התירה התורה אשת אחיו ואפי' גרושתו:
כְּתִיב עֶרוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה. מַשְׁמַע הוּא בֵין אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו בֵּין אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. בֵּין אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁהָיָה בְעוֹלָמוֹ בֵּין אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁלֹּא הָיָה בְעוֹלָמוֹ. בֵּין לְחַיִּים בֶּין לְאַחַר מִיתָה. בֵּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָנִים בִּין שֶׁאֵין לוֹ בָנִים. הוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ עַל יְדֵי יִיבּוּם. יָכוֹל לְכָל דָּבָר. נֶאֱמַר כָּאן כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּיו. וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ. מַה אַחִים שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּאַחִים מִן הָאַב 2a הַכָּתוּב מְדַבֶּר. אַף אַחִים שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן בְּאַחִים מִן הָאַב.
Pnei Moshe (non traduit)
נאמר כאן כו'. וכרב' בבלי דף י''ז והילכך דריש הכא יחדיו פרט לאשת אחיו שלא היה בעולמו דלמעט אחין מן האם מג''ש נפקא ליה אבל לרב יהודא אמר רב שם דלית לי' הג''ש דריש מיחדיו המיוחדין בנחלה פרט לאחיו מן האם ואשת אחיו שלא היה בעולמו נפקא ליה מכי ישבו שהיתה להם ישיבה אחת בעולם:
יכול לכל דבר. כלו' בין אח מן האב בין מן האם ואפי' לא היה בעולמו הכל הותר ע''י יבום מכלל ערות אשת אחיך:
והותר מכלל'. ע''י יבום בשאין לו בנים:
בין לחיים כו'. בין בחיי אחיו בין לאחר מיתתו אסורה עליו משום אשת אחיו ואפי' אין לו בנים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source